הקרן מעניקה סיוע בשלושה תחומים: פיתוח כלכלי, חינוך, ונושאים בהתהוות. כל אחד מתואר להלן.
פיתוח כלכלי:
למרות שאזרחי ישראל מהווים 20% מאוכלוסיית ישראל, התפוקה הכלכלית שלהם מסתכמת רק ב-8% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל. שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה נמוך משמעותית, ושיעורי העוני גבוהים יותר מהאוכלוסייה היהודית. ממשלת ישראל הבינה שכשל בסגירת הפערים הסוציו-כלכליים בין יהודים לערבים עלול לסכן את הצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח של ישראל.
במהלך העשור האחרון החלה ממשלת ישראל להגדיל את השקעתה במגזר הערבי על מנת להאיץ את השילוב של אזרחים ערבים לתוך החיים הכלכליים של המדינה. הקרן עובדת כדי להשלים את המאמצים הממשלתיים, ואף משווה את המענקים הממשלתיים כשיש אפשרות. בתחום של פיתוח כלכלי, הקרן מתמקדת ביוזמות אשר:
- משלבות בוגרי אוניברסיטה ואנשי מקצוע מיומנים מהחברה הערבית לתוך מגזרים ציבוריים, אקדמיים ופרטיים;
- מספקות השתלמויות עבודה והשמה;
- פועלות להרחבת הייצוג של נשים וגברים ערבים בעסקים ופעילות פיתוח כלכלי;
- מחזקות שיתוף פעולה;
- פועלות לבניית כישורים ותמיכה כלכלית ברמה העירונית;
- ומקדמות יזמות עסקית וחברתית בחברה הערבית.
לחץ כאן עבור רשימה של המוטבים תחת נושא פיתוח כלכלי.
חינוך:
תחת משרד החינוך, תלמידים ערבים ויהודים מתחנכים בעיקר בבתי ספר נפרדים. על אף שרוב תוכנית הלימודים זהה, מלמדים יהודים בעברית וערבים בערבית. ישנם פערי ביצועים משמעותיים בין בתי ספר דוברי עברית ובתי ספר דוברי ערבית. ישנם פערים חינוכיים בין יהודים לערבים הניכרים מילדותם ועד שלב השכלה גבוהה.
קידום שוויון בחינוך הינו חיוני לשבירת מעגל העוני בישראל. בשנים האחרונות הכירה ממשלת ישראל בחשיבות סגירת פער זה, והגדילה את המימון על מנת לספק חינוך איכותי יותר בבתי ספר ערביים.
במתן מענקים בתחום החינוך, הקרן מתמקדת בשלוש מטרות:
- קידום הזדמנויות חינוכיות איכותיות לתלמידים, מורים ובתי ספר ערבים;
- מה שמאפשר לסטודנטים ערבים להשתלב ולהצליח בעולם האקדמיה ובעבודה.
- קידום חברה משותפת בין הערבים ליהודים בסביבה החינוכית.
סטודנטים ערבים לא יכולים להמשיך בהשכלה גבוהה או למצוא עבודות טובות בישראל אלא אם כן הם שולטים בשפה העברית, לכך הקרן תמכה בשתי תוכניות פיילוט לשיפור ההוראה העברית בבתי ספר ערביים, ושתיהן אומצו על ידי הממשלה הישראלית במטרת יישומן בכל בתי הספר הערבים. הקרן תומכת בתוכניות שנת פער שמתמקדות בהכנות לאוניברסיטה ובהתנדבות. הקרן מכירה בחשיבות העבודה בכמה מישורים, ולכן תומכת בעבודה עם מורים, מנהלי בתי ספר, ואנשי אקדמיה על חינוך לחברה משותפת.
לחץ עבור רשימה של המוטבים תחת נושא חינוך.
בעיות בהתהוות: ועדת נושאים בהתהוות מזהה נושאים מתפתחים ומגמות ומפתחת הזדמנויות אסטרטגיות לתמיכה בשטח.
בשנת 2013, לדוגמה, מועצת ההשכלה הגבוהה של ישראל החלה באסטרטגיה בת מספר שנים כדי להרחיב את הגישה וההצלחה של סטודנטים ערביים-ישראלים במכללות ובאוניברסיטאות בישראל. הקרן פיתחה פורום מתמשך של ארגונים שותפים ורכזי תכניות אוניברסיטאיות ליישום תכנית המל"ג השאפתנית. הפורום נפגש בתדירות קבועה כדי לדון ולשתף גישות יעילות לבניית קמפוסים משותפים.
לאחרונה, הקרן זיהתה פער בתחום תכנות חברה משותפת: כישלון להפיק תועלת ולתמוך בפוטנציאל המנהיגות המתפתח של בוגרי התוכנית "אנשים אל אנשים". על מנת לגשר על הפער, הקרן זיהתה ומימנה שלושה ארגוני חברה משותפת עם פוטנציאל גדול לבנות תוכניות בוגרים.
למענקי הפיילוט האלה יש שלוש מטרות ראשוניות.
- הגדלת יכולת ארגונית לתמיכה בצעירים המחויבים לערכי חברה משותפת;
- לספק לבוגרים הזדמנויות מנהיגות מתמשכות לשרת כשגרירים לערכי חברה משותפת בקהילות שלהם, בקמפוסים, ומעבר;
- ולהעריך מתודולוגיות מעורבות שונות ולשתף לקחים שנלמדו עם ארגונים אחרים בתחום.
הגישה האסטרטגית הזו שמארגנת יחד תכנות, בניית קיבולת ארגונית, והעשרת כל השטח - משקפת את מחויבותה של הקרן לשינוי חברתי בכמה רמות. עבודה דרך ועדת הנושאים בהתהוות מספקת לקרן גמישות ואחריות נחוצות ביותר.
לחץ כאן עבור רשימה של המוטבים תחת נושא נושאים בהתהוות.